מתי גילו את מחלת הסרטן? מסע בזמן להיסטוריה של המחלה

היסטוריית מחלת הסרטן משתרעת על פני אלפי שנים. בעוד שכיום אנחנו מכירים את הסרטן כקבוצה של מחלות שמאופיינות בחלוקה בלתי מבוקרת של תאים, תפיסת המחלה והבנתה עברו שינויים משמעותיים לאורך ההיסטוריה. מתי גילו את מחלת הסרטן? הינה הצעדים הראשונים בגילוי הסרטן וההתפתחות של ההבנה שלנו את המחלה המורכבת הזו עד היום.

גילוי מחלת הסרטן בעת העתיקה

מתי גילו את מחלת הסרטן לראשונה? העדויות הראשונות למחלת הסרטן נמצאות כבר בתקופות קדומות, והן מאפשרות לנו להבין שהאנושות התמודדה עם סוגים שונים של גידולים מימי קדם.

התיעוד הראשון במצרים העתיקה – פפירוס אדווין סמית'

אחד התיעודים הראשונים של מחלת הסרטן נמצא בפפירוס אדווין סמית', מסמך רפואי מצרי מהמאה ה-16 לפנה"ס (לפני כ-3,600 שנה). בפפירוס מתוארים שמונה מקרים של גידולים או כיבים בשד שהרופאים המצרים תיארו אותם כ"גידולים בולטים בשד". לגבי המצבים האלה, הכותב המצרי הקדום ציין: "אין טיפול" – עדות מוקדמת לתסכול שחשו הרופאים הקדומים אל מול המחלה חשוכת המרפא הזו.

היפוקרטס ותחילת המונח "קרצינומה"

היפוקרטס, הרופא היווני שזכור לטוב על 'שבועת הרופאים' שניסח, תיאר בשנת 400 לפנה"ס מחלה שהוא כינה בשם "קרקינוס", המילה היוונית לסרטן. המילה התייחסה לסרטן הים, כיוון שגידולים מסוימים עם כלי דם מורחבים סביבם הזכירו ליוון את צורת הסרטן עם הרגליים המתפצלות שלו. היפוקרטס היה הראשון שהבחין בין גידולים שפירים לממאירים, והוא פיתח גם את המושג "קרצינומה" לתיאור גידולים ממאירים. הוא האמין שגוף האדם מורכב מארבעה נוזלים ("הומורים"): דם, ליחה צהובה, ליחה שחורה ומרה. לפי תפיסתו, עודף של ליחה שחורה גורם להתפתחות סרטן.

תרומת גלנוס לידע הרפואי על סרטן

כמאתיים שנים אחרי היפוקרטס, הרופא הרומי גלנוס שחי במאה השנייה לספירה המשיך לפתח את התיאוריה של היפוקרטס על הליחות. הוא תיאר את הסרטן כגידול שמתפתח בגלל עודף של ליחה שחורה שהוא כינה "מלנכוליה" (מכאן גם מקור המילה העכשווית לדיכאון). התיאוריות של גלנוס השפיעו עמוקות על התפיסה הרפואית של הסרטן והשתרשו בהבנה המערבית של המחלה במשך כמעט 1,500 שנה. תורתו שלטה ברפואה האירופית והערבית עד לרנסאנס, כשהגישה המדעית החלה לאתגר את התפיסות הקלאסיות.

פריצות דרך מדעיות במחקר הסרטן

המעבר לעידן המדעי המודרן שינה לחלוטין את הבנתנו את מחלת הסרטן. מתי גילו את מחלת הסרטן במובן המדעי המודרני? התשובה מובילה אותנו למאה ה-19.

המאה ה-18: ג'ון הילס והקשר הראשון לעישון

אחת התגליות החשובות במאה ה-18 קשורה בזיהוי גורמים סביבתיים שעלולים לגרום לסרטן. ב-1761, הרופא האנגלי ג'ון היל פרסם מאמר שהתריע על הקשר בין שימוש באבקת טבק להרחה ("סנאף") ובין סרטן האף. זה היה הפרסום הראשון שקישר בין חשיפה לטבק ובין התפתחות סרטן.

המאה ה-19: פיתוח המיקרוסקופ והבנת מבנה התא

המאה ה-19 הייתה תקופה של התקדמות עצומה בהבנת המבנה של רקמות חיות. התפתחות המיקרוסקופ ושיטות צביעה מתקדמות אפשרו לחוקרים להתבונן בתאים בפירוט רב יותר ולהבין טוב יותר את ההבדלים בין רקמות בריאות לרקמות סרטניות. ב-1838, גילה המדען הגרמני יוהאנס מילר שסרטן מורכב מתאים, ולא מליחה שחורה כפי שחשבו קודם לכן. עבודתו התבססה על בחינה מיקרוסקופית של רקמות סרטניות, והיא סימנה תפנית בהבנת המחלה והובילה לפיתוח השיטה הפתולוגית לאבחון סרטן.

רודולף וירכוב ותורת התא הסרטני

ההתפתחות המשמעותית ביותר בהבנת הסרטן במאה ה-19 הייתה עבודתו של רודולף וירכוב, פתולוג גרמני שנחשב לאבי הפתולוגיה המודרנית. ב-1855, וירכוב פרסם את המשפט המפורסם שלו "Omnis cellula e cellula" (כל תא נוצר מתא), והניח את היסודות להבנה שסרטן הוא מחלה של תאים שהתפתחותם יצאה משליטה. וירכוב בחן גידולים תחת המיקרוסקופ, ותיאר את תכונותיהם ומאפייניהם. הוא זיהה שתאים סרטניים נראים שונים מתאים רגילים, והעלה את ההשערה שסרטן נובע מהתחלקות מואצת ובלתי תקינה של תאים. התיאוריה הזו החליפה את רעיון ה"ליחות" וסללה את הדרך לתפיסה המדעית המודרנית של המחלה.

אבני דרך טכנולוגיות באבחון סרטן

כדי להתמודד עם מחלת הסרטן, היה צורך לפתח שיטות שיאפשרו לזהות את המחלה בשלבים מוקדמים ולהעריך את מידת התפשטותה. המאות ה-19 וה-20 היו תקופה של פיתוח טכנולוגיות אבחון פורצות דרך.

המצאת הרנטגן באמצעות וילהלם רנטגן (1895)

אחת התגליות החשובות ביותר לאבחון סרטן הייתה גילוי קרני הרנטגן (קרני X) באמצעות וילהלם קונרד רנטגן בשנת 1895. רנטגן גילה באקראי שקרניים בלתי נראות יכולות לחדור דרך חומרים רכים וליצור תמונות של עצמות ואיברים פנימיים על לוח צילום. התגלית הזו מהר מאוד הפכה לכלי קליני חשוב שאפשר לרופאים להתבונן פנימה אל תוך הגוף בלי צורך בניתוח. צילומי רנטגן סייעו לאתר גידולים בריאות ובאיברים אחרים, והם אפשרו מעקב אחר התפשטות המחלה.

מכשירי הדמיה מתקדמים: CT, MRI ו-PET

המחצית השנייה של המאה ה-20 הביאה איתה מהפכה בשיטות ההדמיה הרפואית שאפשרה לרופאים לראות גידולים בפירוט ובבירור שלא היה אפשרי קודם לכן. בשנת 1971, גודפרי האונספילד פיתח את מכשיר ה-CT הראשון שאיחד בין טכנולוגיית הרנטגן למחשבים כדי ליצור תמונות תלת ממדיות מפורטות של פנים הגוף. הטכנולוגיה אפשרה לזהות גידולים קטנים שלא היו נראים בצילומי רנטגן רגילים.

התפתחות הטיפולים לאורך השנים

במקביל להתקדמות שיטות האבחון, התפתחו גם דרכי הטיפול בסרטן – מניתוחים בסיסיים ועד לטיפולים מולקולריים ממוקדים.

ניתוחים ראשונים לכריתת גידולים

ניתוחים להסרת גידולים בוצעו עוד בתקופות קדומות, אבל בלי הבנה מדעית ובלי אמצעים מתאימים, הסיכויים להצלחה היו נמוכים. רק במאה ה-19, עם התפתחות ההרדמה והאנטיספטיקה, החלו ניתוחים להיות בטוחים ואפקטיביים יותר. ד"ר ויליאם הלסטד, כירורג אמריקאי, פיתח ב-1882 את הניתוח הרדיקלי לסרטן השד, שכלל כריתה של השד, שרירי החזה והקשריות הלימפטיות באזור בית השחי. על אף שהניתוח היה אגרסיבי, הוא הציל חיים רבים והיה הסטנדרט הטיפולי למשך עשרות שנים.

הקרנות רפואיות כטיפול בסרטן

זמן קצר אחרי גילוי קרני הרנטגן, התברר שהן לא רק מאפשרות הדמיה, אלא גם יכולות להרוג תאים. אמיל גרובה, רופא אמריקאי, היה הראשון שטיפל בחולת סרטן השד באמצעות קרינה בשנת 1896, רק שנה אחרי גילוי הקרניים האלה. השימוש בקרינה כטיפול בסרטן קיבל דחיפה לאחר גילוי הרדיום בידי מארי ופייר קירי בשנת 1898. מארי קירי, זוכת פרס נובל פעמיים, גילתה את היסודות רדיום ופולוניום והבינה את הפוטנציאל של קרינה רדיואקטיבית כטיפול בסרטן.

כימותרפיה: מהנשק הכימי לתרופה מצילת חיים

הצעד הראשון לקראת פיתוח הכימותרפיה המודרנית נעשה באופן טרגי במלחמת העולם הראשונה. חיילי גז החרדל שנעשה בהם שימוש כנשק כימי גרמו לירידה דרמטית בספירת תאי הדם הלבנים של חיילים שנחשפו אליהם. מתוך הטרגדיה הזו נולד רעיון: אם גז החרדל יכול לפגוע בתאי דם לבנים רגילים, אולי הוא יכול לפגוע גם בתאים סרטניים שמתרבים במהירות? בתחילת שנות ה-40, צוות חוקרים באוניברסיטת ייל, בהובלת לואיס גודמן ואלפרד גילמן, החל לחקור את ההשפעה של חומרים דמויי גז חרדל על חולי סרטן. ב-1942, הם טיפלו לראשונה בחולה לימפומה באמצעות מוסטרד חנקן וראו שיפור זמני במצבו. בשנות ה-50 וה-60, פותחו עשרות תרופות כימותרפיות נוספות, כמו 5 פלואורואורציל ופלטינום שעדיין בשימוש היום. התפתחות הכימותרפיה סללה את הדרך גם לטיפולים מתקדמים נוספים.

אימונותרפיה: גיוס מערכת החיסון נגד המחלה

הרעיון שמערכת החיסון יכולה להילחם בסרטן עלה כבר בסוף המאה ה-19, כשהרופא האמריקאי ויליאם קולי הבחין שחולי סרטן שפיתחו זיהומים חיידקיים חוו לפעמים שיפור במצבם. קולי החל לטפל בחולים באמצעות תרכיב חיידקים שיצר ("רעלני קולי") וראה תוצאות מעודדות במקרים מסוימים. בשנים האחרונות, האימונותרפיה עברה מהפכה של ממש עם פיתוח נוגדנים שחוסמים את חלבוני הבקרה של מערכת החיסון, והם מאפשרים לתאי החיסון לתקוף את הגידול. התרופות האלה הביאו לשיפור דרמטי בטיפול בסוגי סרטן שנחשבו עמידים, כמו מלנומה גרורתית וסרטן ריאה.

מחקר הסרטן בעידן המודרני

בעשורים האחרונים, מחקר הסרטן התקדם בקצב מסחרר, בעקבות התפתחויות טכנולוגיות ומדעיות פורצות דרך.

פענוח הגנום האנושי והשפעתו על חקר הסרטן

אחת מפריצות הדרך החשובות ביותר במחקר הסרטן הייתה השלמת פרויקט הגנום האנושי בשנת 2003. הפרויקט הזה, שנמשך 13 שנים ועלה כ-3 מיליארד דולר, סיפק מפה מלאה של כל הגנים האנושיים. פענוח הגנום האנושי סיפק את הבסיס להבנה מעמיקה יותר של השינויים הגנטיים שמובילים לסרטן. בעקבותיו, הושק ב-2005 "אטלס הגנום של הסרטן", פרויקט שמטרתו למפות את כל השינויים הגנטיים בסוגים שונים של סרטן.

הבנת הגורמים לסרטן: מסביבה ועד גנטיקה

המחקר המודרני מדגיש שהסרטן הוא תוצאה של אינטראקציה מורכבת בין גורמי סיכון גנטיים וסביבתיים. עישון נותר הגורם הסביבתי המוביל לסרטן, והוא אחראי לכ-30% ממקרי המוות מסרטן. זיהומים מסוימים, כמו נגיף הפפילומה האנושי (HPV), נגיפי הפטיטיס B ו-C והחיידק הליקובקטר פילורי, הוכרו כגורמים מרכזיים בסוגים מסוימים של סרטן. תזונה והשמנה נמצאו קשורים לכ-20% ממקרי הסרטן.

לסיכום

ההיסטוריה של גילוי הסרטן חושפת התקדמות מדעית יוצאת דופן. מהתיעודים הראשונים במצרים העתיקה, דרך התיאוריות של היפוקרטס וגלנוס ועד למהפכה הגנומית של ימינו – הבנתנו את הסרטן התפתחה באופן דרמטי. לאורך הדרך, תרמו לידע שלנו דמויות יוצאות דופן: רופאים, מדענים וחוקרים שהקדישו את חייהם להבנת המחלה המורכבת הזו ולפיתוח טיפולים טובים יותר. תגליותיהם שיפרו את חיי מיליוני חולי סרטן והעשירו את הידע האנושי בביולוגיה, גנטיקה ורפואה. כיום, המאבק בסרטן ממשיך להיות אחד האתגרים הגדולים של הרפואה. עם זאת, ההתקדמות המרשימה שהושגה מעניקה תקווה.

שאלות נפוצות

מתי התגלתה מחלת הסרטן בפעם הראשונה בהיסטוריה?

העדויות הראשונות למחלת הסרטן נמצאו במצרים העתיקה, בפפירוס אדווין סמית' מהמאה ה-16 לפנה"ס (לפני כ-3,600 שנה) ששם תוארו מקרים של גידולים בשד. ממצאים ארכיאולוגיים של מומיות מאותה תקופה הראו גם עדויות לגידולים ממאירים בעצמות.

מי היה הרופא הראשון שתיאר מחלת סרטן?

היפוקרטס, הרופא היווני שחי במאה החמישית לפני הספירה, היה הראשון שתיאר באופן מפורט ומדעי את מחלת הסרטן. הוא העניק למחלה את השם "קרקינוס" (המילה היוונית לסרטן) בגלל הדמיון בין צורת הגידול עם כלי הדם שסביבו לסרטן עם רגליו המתפצלות.

מה המשמעות של המילה "קרצינומה" שהיפוקרטס טבע?

"קרצינומה" נגזר מהמילה היוונית "קרקינוס" שפירושה סרטן. היפוקרטס השתמש במונח הזה לתיאור גידולים ממאירים שהתפשטו ופלשו לרקמות סמוכות, בדומה לרגלי הסרטן שנפרשות לצדדים. עד היום, "קרצינומה" משמש לתיאור סוג ספציפי של סרטן שמתפתח מרקמת אפיתל.

איך השתנתה ההבנה של מחלת הסרטן מהעת העתיקה ועד היום?

ההבנה של מחלת הסרטן עברה מהפכים דרמטיים. בעת העתיקה, סברו שהסרטן נגרם מעודף "ליחה שחורה". במאה ה-19, גילו שסרטן מורכב מתאים שהתפתחותם השתבשה. במאה ה-20, פענחו את התפקיד של DNA ומוטציות גנטיות. היום, אנו מבינים את הסרטן כמחלה גנומית מורכבת ויודעים להתאים טיפולים ספציפיים למאפיינים המולקולריים של הגידול.

מתי הושגה פריצת הדרך הגדולה בטיפול בסרטן?

אין נקודת זמן אחת שבה הושגה "פריצת הדרך הגדולה", אלא סדרה של התקדמויות חשובות: גילוי הכימותרפיה בשנות ה-40, פיתוח הקרינה המופנית בשנות ה-50, השתלות מח עצם בשנות ה-70, פיתוח הטיפולים הממוקדים בשנות ה-90 והאימונותרפיה המודרנית בשנות ה-2010. כל אחת מההתקדמויות האלה שיפרה את התוחלת ואיכות החיים של חולי סרטן.

איך תרמו המלחמות העולם למחקר הסרטן?

מלחמת העולם הראשונה תרמה בעקיפין למחקר הסרטן כששימוש בגז החרדל כנשק כימי הוביל לגילוי שהחומרים האלה פוגעים בתאים שמתחלקים במהירות. זה היה הבסיס לפיתוח הכימותרפיה. מלחמת העולם השנייה האיצה את המחקר הרפואי בכלל ואת פיתוח הטכנולוגיות הרפואיות בפרט, כמו שיפורים בשיטות ההדמיה והניתוח.

מהו התפקיד של הטכנולוגיה בהתפתחות מחקר הסרטן?

הטכנולוגיה מילאה תפקיד מכריע בהתפתחות מחקר הסרטן: המיקרוסקופ אפשר לחקור את מבנה התא הסרטני, קרני הרנטגן אפשרו הדמיה פנימית, מחשבים איפשרו פיתוח CT ו-MRI, ריצוף ה-DNA חשף את הבסיס הגנטי של המחלה והבינה המלאכותית מסייעת היום בפיתוח תרופות חדשות ובזיהוי דפוסים מורכבים בנתונים רפואיים.

מהם הסיכויים של חולי סרטן היום לעומת העבר?

הסיכויים השתפרו דרמטית לאורך השנים. עד לשנות ה-50, רוב סוגי הסרטן נחשבו למחלות סופניות. כיום, שיעור ההישרדות הכללי לחמש שנים מאובחן סרטן עמד על כ-70% במדינות מפותחות. בסוגים מסוימים של סרטן, כמו סרטן השד או סרטן הערמונית שמתגלים בשלב מוקדם, שיעורי ההחלמה מגיעים ליותר מ-95%.

המידע באתר הוא לא חוות דעת רפואית או המלצה רפואית מכל סוג שהוא, כדי לקבל את הטיפול המדויק לצורך הטיפול בבעיה יש לפנות לרופא ו/או למומחה בלבד.